Skip to content
English Read this post in
לתרגל אין אלימות
"אין אלימות היא פסגת הגבורה." מהטמה גנדי
אין אלימות מוגדרת כהימנעות משימוש בכוח להשגת יעדים, אך כיצד עושים זאת בעולם אלים?
לא משנה כמה רחוק הגענו כציוויליזציה, אנו עדיין מתמודדים עם מעשי אלימות בביתנו ומחוצה לו.
לפעמים נדמה כי תמיד יהיו אנשים שידחפו אחרים ותמיד יהיו אלה שדוחפים אותם.
ללא קשר למי שאנחנו ולמה אנחנו מאמינים, לעיתים קרובות אנו מתמודדים שלא מרצוננו עם מעשי תוקפנות.
בין אם אלה תמימים או פוגעניים, הם מחזיקים בפוטנציאל לפגוע בנו וזו סיבה טובה מספיק להימנע מהם.
לאפשר לאחרים להיפטר מהשליליות שלהם על חשבוננו, לסבול את הפסולת הרעילה, בהחלט אינה הדרך ללכת.
נכון לומר זאת גם ביחס לאלימות הפנימית בה אנו מחזיקים, הרי שהביטוי והטחות האשמה שזו מביאה עלינו יכולים להפוך להרס עצמי.
אז איך מתמודדים עם אלימות¿
לרווחתם של אחרים ושלנו, אנו מנסים להבין את הגורם העומד בשורש ההרגלים וההתנהגויות האלימות שלנו.
הגן על עצמך
"אלימות, אפילו בכוונה טובה, תמיד חוזרת נגד עצמה." לאו צו
כשאנחנו יוצאים לדרך של אימון התודעה, זה מבחירה, כזו שמכוונת אותנו להתרחק מאלימות.
ההבנה כי הרגלים מנטליים ותגובות הכרוכים בשנאה, כעס וטינה רק מביאים ריבוי של אותם הדברים מניעה את מאמץ שלנו.
במקום להגיב לתיקון העוול, אנו לומדים לראות כיצד זה משפיע עלינו, אנו צופים בו בזמן שזה מתפתח בתודעה.
אפילו לנוכח זעם, עלבון ואשמה מופרזת, אנו בוחרים לא להיכנע, במקום אנו מוודאים כי יש בסיס לרגש, ושוקלים את ההשלכות.
כך אנו בוחרים להגן על עצמנו מפני פגיעה מיותרת, בוחרים בגישה חכמה למצוקות חסרות משמעות, ולא מגיבים בצורה עיוורת.
מדתיות באשר לתגובה שלנו לאלימות אינה משימה קלה, זו דורשת אומץ ותודעה צלולה, ואת זה יש לטפח.
בידיעה הן של הנטייה הטבעית שלנו לתגובה והן של העדפת התודעה לשליליות, לא נציית לקריאות שלה לצדק.
אנו עומדים איתנים ונלחמים בדחף ללכת אחר המחשבות והרגשות, מאמנים את התודעה לבחור באופן שיטתי באין אלימות.
רסן את האימפולסיביות
"איפוק מאלימות כלפי אחרים הוא בסופו של דבר דרך להגן על עצמנו, שכן כל מה שפוגע בזולת בעקיפין גם פוגע בנו." גשה סונם רינצ'ן, רות סונם
הפגנת איפוק בזמן שאנו נמצאים במערבולת מחשבות מלאות כעס דורש מאיתנו להתחמש בהרבה סבלנות וחמלה.
רק כאשר אנו שולטים באמנות הריסון, אותה יכולת לבלום דחפים, יהיה בידינו סיכוי לעמוד נגד זרם השחזורים הבלתי פוסק.
לא משנה מהן הנסיבות, אנו מזכירים לעצמנו כי העיסוק בתוקפנות בסופו של דבר מתנקם בנו, עוד סיבה שמובילה לתוצאה דומה.
במקום זאת, אנו מתנתקים בכך שאיננו מזדהים עם המצב, מעלים במחשבה את העובדה כי אין זה באמת קשור אלינו אישית.
אנשים פועלים ומתנהגים כפי שהם נוהגים בגלל נטיותיהם הטבעיות, ההטיות שלהם והתרבות שלהם, והאחר משמש פורקן.
אחרי שהפנמנו כי אין לנו שליטה על אחרים, אנו מכוונים לחלץ עצמנו מהמצב במיומנות, באופן החינני ביותר.
בבואנו להכיר את הרגישות שלנו כמו גם את המגבלות שלנו, אנו לומדים להאט לפני שאנחנו מגיבים, נושמים.
למתרגלי מדיטציה אפס סובלנות לסבל תוצרת בית, לכן אנו משתדלים להיות קשובים למצבה בכל עת.
שים לב להלך הרוח שלך
"לעתים קרובות מדי אנו מנציחים את הכאב שלנו, מחזיקים אותו בחיים, על ידי שחזור הפגיעה שלנו שוב ושוב במוחנו, ומעצימים את עוולותינו בתהליך." הדלאי לאמה
נאמר כי הכל נשען על המוטיבציה, אי לכך ההכרה שלנו של מצב התודעה הנוכחי היא מפתח הכרחי.
לכן עלינו להמשיך לתרגל מיינדפולנס מדי יום, כדי שלא נפסיד לנטיית התודעה שלנו לשכחנות.
מיינדפולנס מרמז על חדות מחשבה, זו המיומנות שמאפשרת לנו לשים לב לאותות המזהים וקוראים לאלימות.
אבל זה לא מספיק, עלינו להכיר ברגשות שעוברים עלינו ולהביא ליישום את הנוגדן הנכון לטיפול במצוקה שלנו.
כדי לאמץ את הגישה הנכונה, אנו מתחילים בשאלת השאלה שתעזור לנו לצאת מכלל סכנה.
מכיוון שאלימות מייצרת אלימות, לפני שאנחנו ניקח צעד נוסף ניתן לעצמנו הזדמנות לשנות מסלול.
אנו נעים בתבונה…
לא משנה היכן אנו נמצאים ומה עובר דרכנו, נשאל את עצמנו, האם אני בטוח שאני רוצה להגיע לשם?
פעולה זו מכוונת אותנו לחשיבה נכונה, שופכת אור על מצב העצבנות שלנו, ומביאה למודעות את הדיאלוג הפנימי.
הקשב לדבריך
"דיבור נכון מבוסס על חשיבה נכונה. הדיבור הוא הדרך לחשיבה שלנו להתבטא בקול. " ט'ך נהאת האן
לאלימות מילון משלה, זה מכיל מילים שונות ואלה עשויות להשתנות מאדם לאדם, אך המסרים שלה נשארים זהים.
זו מוצאת את קולה בפחד, בשיפוטיות ובאשמה אז אנחנו מתחילים להקשיב, מבחינים במילים הנושאות את משקלן.
כך אנו עובדים להכיר טוב יותר את אוצר המילים שלנו, וזאת על ידי הקשבה של השיח הפנימי שבמרכזו עומדת תוקפנות.
הידיעה של איך זה נשמע, ממה זה מורכב ואיך זה מושך אותנו פנימה מאיר עיניים ומאפשר 'הגהה'.
כך אנו מבינים מה יש לטפח ועל מה עלינו לוותר, אנו עושים ניקיון.
ככל שאנו מתקדמים בתרגול, אנו מיומנים יותר להאט את פרץ המילים שיוצא לנו מהפה, אנו שוקלים מחדש.
יחד עם זאת אנו מקפידים על המילים בהן אנו משתמשים כלפי עצמנו, אנו באין אלימות מילולית בפנים כמו בחוץ.
אין זה אומר שנפסיק לעמוד בעמדתנו, שנתקפל או נסוג כאשר מדובר בזכויות הבסיסיות שלנו.
נהפוך הוא, אנו שומרים על הזכות למחות על חוסר שוויון והוגנות, אנו רק הופכים טובים יותר בזה.
אין אלימות היא הכל חוץ מרכרוכית
"יש שני מקורות כוח בעולמנו. האחד הוא כוח השנאה, של אלה שאינם חוששים להרוג. הכוח האחר והגדול יותר מגיע מאלו שאינם חוששים למות." ג'ק קורנפילד
הדרך הבודהיסטית היא דרכה של החמלה הן כלפי עצמנו והן כלפי אחרים, זו מכירה בסבל הנוכח תמיד בכל דבר.
היא אינה מכחישה את סבל של העולם אלא נותנת לו את המקום הראוי לו, זו מבינה את הצרות שלנו.
הפסיכולוגיה הבודהיסטית מצביעה על התודעה כמקור לבעיות שאנו חווים וזה עוזר לנו לראות שבעצם כולנו מחווטים אותו דבר.
יש לנו את הטריגרים ואת ההרגלים שלנו, והם מוסתרים עמוק מתחת לתחושת הצדק שלנו, ואלה אחראים עד שאנחנו מתאמנים.
כאשר אנו מקבלים כי ככה וזהו, אנו נותרים עם הבחירה לפעול בחמלה, ולו רק עבור עצמנו.
אז אנו עובדים להגדיל את הזרעים שעוזרים לנו לפעול טוב יותר וכל הזמן מזכירים לעצמנו שאנחנו מסוגלים לזה.
חמלה נותנת לנו כוח מול תוקפנות גלויה, במקום להטיל אשמה ולהחזיר תגמול, אנו לוקחים על זה הפיקוד.
אנו מפסיקים לפעול מתוך פחד, שיפוטיות ואשמה, אנו לוקחים אחריות על עצמנו ועל אחרים, מפגינים אופי במקום כוח.
החיים משאירים לנו אינסוף הזדמנויות להביא את התודעה לשלום, להיות רכים וחכמים יותר, לשמש מודל לחיקוי לאחרים.
היו חכמים, אין אלימות היא הדרך הבטוחה ביותר, שמרו על השלווה, תנו לקארמה לטפל בשארॐ
נטלי ביזאוי, מייסדת מרכז המדיטציה Wisdom & Mindfulness. מדריכה בכירה של מדיטציה, מיינדפולנס ופילוסופיה בודהיסטית מטעם המכללה האקדמית ווינגייט. מומחית בהוראה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
Wisdom & Mindfulness מרכז חוכמה ומדיטציה שלך בתל אביב.