Skip to content
English Read this post in
דואליות – תודעה בשחור ולבן
"התודעה לא יכולה לחשוב בלי דואליות. דואליות היא דרך החשיבה". ראג'ניש
דואליות באימון התודעה מתייחסת לדרך שבה אנו תופסים את העולם, באופן שבו אנו מפרשים עצמים בבידוד.
אנו חווים אובייקטים כנפרדים ובלתי תלויים מעצמנו, 'אז מה' תשאלו? נו…
ההבחנות שלנו יוצרות קרע, אני עומד כאן והשאר עומד שם.
לפי התפיסה הבודהיסטית, החלוקה בין העצמי לבין מה שאנו מחשיבים כמחוצה לנו שגויה ועלולה להזיק.
התפיסה שלנו של המציאות
כדי להבין היטב את הסכנות החבויות ב "תודעה דואליסטית", עלינו להבין כיצד זו פועלת.
אנו מסתמכים על תפקודים מנטליים כדי להעריך ולאמוד את המציאות, כגון השוואה, סיווג וקישור.
לרוב אלה פועלים מתחת לרדאר של המודעות שלנו, התודעה משתמשת באופן ספונטני במידע שיש לה.
רעיונות וחוויות מתחברים יחדיו ויוצרים את המסננים שדרכם עולם החושים מוערך וגבולות נקבעים.
דואליות – עולם מתגלה דרך עדשת הנפרדות
"מהנטיות המולדות שלנו והשימוש החוזר בשפה, אימצנו – ללא סייג – את האמונה שהגוף, המחשבות והרגשות הם "אני", ושכל מה שמחוץ לגוף הוא "לא אני"." גיא ארמסטרונג, ג'וזף גולדשטיין
התודעה מציבה גבולות דמיוניים כדי להבחין בין אובייקטים, כדי להגדיר מושגים כמו אתה ואני, זה וזה.
נכון, הרווח בינינו נראה מוחשי, אנו משתמשים במונחים כמו מרחק, פנימה והחוצה כי העיניים שלנו תומכת בזה.
החושים משרטטים מה אנחנו ומה לא, הגוף שלנו מסמן את הקצוות, מה שמוביל למושג 'שלי'.
במקביל זה פותח את הדלת להגדרת מיקום, מה שייך ומה לא, וזה מחזק את הדואליות.
עוד הרגל מנטלי
אנו אולי לא מודעים לזה, השבר הוא מעשה ידינו, התיוג שלנו הוא זה שהופך אותו לאמיתי.
העובדה היא שאנו בטעות ובאופן קבוע תורמים לחיזוק תפיסת דברים כנפרדים מעצמנו.
אנו מציירים מעגלים סביבנו, מתייגים את האנשים והחפצים ששייכים, מה שיותר קרוב אליי חשוב יותר.
לעומת זאת, ככל שמשהו נתפס רחוק יותר, כך נרגיש פחות מחוברים, ונהפוך יותר מנוכרים.
מתכון לשליליות
"לכל היצורים ביקום אין בפנים, אין בחוץ, ואין פנים ואין חוץ." טוני פייג', קושו יאמאמוטו
הגבולות הדמיוניים שאנו מציבים בתודעה משפיעים על תפיסת העצמי לטוב ולרע.
כשעדשת הדואליות מדגישה מי ומה שלנו, היא גם מצביעה בבירור על מה שלא, זו חרב פיפיות.
ככל שהמעגלים והרכוש שלנו גדולים כך הביטחון העצמי ותחושת השייכות שלנו גבוהים יותר, אבל זה יכול לגרום לפחד.
מנגד, ככל שהמעגלים שלנו קטנים כך נדמה שיש לנו פחות, מה שחושף אותנו לחוסר ביטחון וחוסר שביעות רצון.
בפנים או בחוץ
לקטגוריות הללו יש השלכות משמעותיות על נקודת המבט שלנו, בסופו של דבר הן משפיעות על הלך הרוח ועל ההתנהגות.
תחשבו על אלו שאתם רואים כ 'מקורבים' אם בבית, בעבודה, בין חברים, האם אכפת לכם מהם?
מה עם הזר בבניין הסמוך, מה לגביו, האם הוא שייך? האם הוא ראוי לאותה דאגה?
התשובה שלנו תהיה תלויה בדמיון שלו לעצמנו, אם הוא כמוני יהיה לי אכפת, אם לא… לא אטרח.
לכוד ברשת של הפכים
"אנחנו תמיד צריכים לחלק את העולם להפכים או לקטגוריות כדי שנוכל לחשוב על זה." אלן ווטס
התודעה מתפקדת כך שהיא משבצת עצמים בתאים שלהם, באופן זה כל צורה מקבלת משמעות ותפקיד.
למרות שאלו רק רעיונות נטולי יסודות ממשיים, אנו מקבלים אותם כאמיתיים ומוצקים.
אנו תופסים את העולם דרך רשת של השוואות הנשענות על תפיסה סובייקטיבית, החוויות שלנו נוצרות על ידי התודעה.
התחושות המתקבלות מבוססות על המאפיינים והתכונות שזו מזהה כיציבים, קבועים וקונקרטיים, כאשר הם לא.
דואליות | עיוורת כמו עטלף
המנגנון אמנם שימושי אך יש לו חסרונות, ראשית הוא מחזק את אמונתנו בקיומם של הפכים.
יתרה מזאת, הוא אינו שוקל אם מה שהוא הגדיר כפנימה והחוצה, טוב ורע, הם באמת כך.
לבסוף, זה אינו מודע לעובדה שהוא מוטה, מאמץ בשמחה את מה שהוא מזהה כמושך ומרחיק את מה שנתפס כלא מושך.
אם אנו לא מודעים לייחודיות של התודעה נקבל את התחושות שזו מעלה בלי לפקפק בהם.
מדואליות לאי-דואליות
"כל התופעות ביקום הן אחת באחדות מוחלטת של אי-דואליות." לאמה ישה, ניקולס ריבוש
אופן הפעולה השולט בתודעה אינו מצליח לזהות שכל החיים קשורים זה בזה ובטרנספורמציה מתמדת.
אנחנו אולי לא מודעים אבל הטבע מאורגן כך שהכל תורם לאבולוציה שלו.
כל מה שקיים מעורב בהחזקתו, מהאורגניזמים הזעירים ביותר באוקיינוס ועד לתופעות הרחוקות ביותר בחלל.
זה כולל את עצמנו, אבל אנחנו מתנהגים כאילו אנחנו לא חלק מזה, בטווח הארוך שיש לזה תוצאות הרות אסון.
טיפוח תודעה לא דואלית
ההשקפה המוטעית חודרת עמוק, הרי שזו נובעת ממנגנון מוטבע בתודעה, לכן אנו זקוקים לשינוי מחשבתי.
אם אתם לא משוכנעים, קחו רגע לשקול את השינויים הסביבתיים שהבאנו על עצמנו.
ההשפעות הקרמתיות של הפעולות שלנו מתפשטות הרבה מעבר לתפיסתנו המיידית, הן במרחב והן בזמן, זו הוכחה לאי-דואליות.
מה שעשינו בעבר משפיע על ההווה, מה שאנחנו עושים עכשיו ישפיע על העתיד, אנחנו יכולים לעשות טוב יותר.
שנה את החשיבה שלך
"כיוון החיים הוא מדואליות לאחדות." דיפאק צ'ופרה
מבט מסביב מבהיר את הדחיפות, עלינו לקחת אחריות על מעשינו לטובת הדורות הבאים.
ההישרדות שלנו תלויה בזה, ככל שנקדים להבין שיש לנו תפקיד למלא, כך לכולנו טוב יותר.
זה דורש עבודה אבל זה שווה את המאמץ, ברגע שנרים את המעטה שחוסם את הראייה שלנו הפעולות שלנו ישתנו.
אנחנו לא צריכים להתחיל בגדול, אנחנו יכולים לפתוח בהתחשבות בסביבה הקרובה ולהרחיב את התפיסה משם.
התרחק מהשקפות דואליסטיות
חשיבה במונחים של חיבור הדדי מצריכה תרגול מכיוון שלעתים קרובות אנו שוכחים שעצם קיומנו נשען עליה.
הגענו לעולם בחסדי ההורים שלנו אבל זה לא נעצר שם, זה לקח כפר.
לכן, בכל פעם שנתפוס את עצמנו חושבים, אומרים או עושים משהו שמונע על ידי דעות חד צדדיות, תעצרו.
העלו לתודעה את רעיון ההדדיות, לכולנו חלק ביצירת אושר וכאב, מה זה יהיה?
הרהרו על הריקנות
"עלינו לתרגל כי לבני אדם יש את הגישה מוכת העוני הזו כלפי עצמם." טרלג קיאבגון
שום דבר לא נוצר יש מאין, כדי שמשהו יבוא להתהוות כל מרכיביו צריכים לבוא יחדיו.
זה כולל את הסביבה והתנאים שהיא פוגשת בנקודת זמן מסוימת, זה לא מקרי.
אבל אנחנו כל כך עסוקים במה שנמצא בהישג ידינו, שאנו מזניחים את התמונה הגדולה, זו שמתפרשת בזמן.
כשזה מגיע בבריאה, עבר, הווה ועתיד מעורבים באותה מידה, מה שאנו תורמים תלוי בנו.
הבא את התרגול שלך לחיים
מדיטציה אנליטית הוא הכלי בו משתמשים כדי לתקן את קצר הראייה שלנו, זו עוזרת לחשוף את החיבור המובנה בין כל הדברים.
פירוק אובייקטים לגורמים חושף את מורכבותם כמו גם את תלותם ביחס לשאר הדברים, כולל התודעה שלנו.
ברגע שאנו מכירים כי הפכים הם רק מוסכמות בראשנו, הלך הרוח שלנו משנה כיוון מדואליות לקבלת הכול ואי-אפליה.
רק אז אנו מבינים שעלינו להתאמץ, להפוך לשחקני קבוצה, לפגוש בעולם בהכרת תודה אמיתית.
שמור על הגישה הנכונה
"חווית אשליה אינה מובילה לשום דבר מלבד אשליה, תשמיד את התפיסה הדואליסטית!" פדמהסמבווה
בקהילה הנזירית של כפר השזיפים, אתה פוגש בפתקית על כל דלת, עליה כתוב "אתה בבית, הגעת".
מילים אלו מזמינות אותך לקבל ולזהות את עצמך בכל אדם ובכל מה שאתה נוגע.
זו הרוח שאנו רוצים לאמץ, השקפתינו שלנו צריכה להיות מסבירת פנים, עלינו להרגיש בבית בכל מקום.
עוינות מאבדת את אחיזתה כשאנו ממוססים את הקו הדמיוני שמפריד בינינו, קרוב או רחוק הופכים לחסרי משמעות.
דואליות מובילה לדיסהרמוניה
לא משנה מי אנחנו ובמה אנחנו מאמינים, כולנו מונעים על ידי התקוות והפחדים של הדואליות.
כל עוד נשאר תחת אחיזתם נחזור בקלות לנטייה לדאוג אך ורק למה שאנו תופסים כשלנו.
העולם, שזה אתה וכל מה שהוא מכיל, סומך על המעבר מדואליות לאחדות, מ "אני" ל "הכל".
הרחבת ההשקפה היא הדרך היחידה לחיות בשלום, בהרמוניה, זה אינטרס של כולם, עכשיו ובעתיד.☮️
נטלי ביזאוי, מייסדת מרכז המדיטציה Wisdom & Mindfulness. מדריכה בכירה של מדיטציה, מיינדפולנס ופילוסופיה בודהיסטית מטעם המכללה האקדמית ווינגייט. מומחית בהוראה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
Wisdom & Mindfulness מרכז חוכמה ומדיטציה שלך בתל אביב.