Skip to content
English Read this post in
סטרס וחרדה מאיפה זה בא?
הרצון להצליח, להתקדם, להוכיח את עצמנו מקצועית, מעלים סטרס וחרדה.
ככל שאנו שואפים גבוה ומבקשים להגיע להישגים, אנו מתמודדים גם עם סטרס הולך וגובר.
כאשר נדמה שהכול עומד על הפרק, מתלווה לסטרס פחד מכישלון שמוסיף לנו חרדה על הסטרס.
לנהל את הסטרס בסביבה בסטרס
החברה המערבית מאופיינת בהישגיות ותחרותיות, זו דוחפת למצוינות.
בעולם הולך וגדל, תוצרים נמדדים במספרים, אפקטיביות ופרודוקטיביות נמנות באחוזים ואנחנו מתבקשים להגיע להישגים.
אל מול הדרישה לעמוד את המטרות והסטטיסטיקה, לא מעט מאיתנו חווים סטרס מתמשך בעבודה.
רק שסטרס לא ממש עוזר…
כשאנחנו בסטרס אנו הופכים פחות פרודוקטיביים, פחות יצירתיים, אנחנו פחות מחוברים למה שקורה מסביב.
הזמינות שלנו לאחרים יורדת, עצבנות מתווספת, ויכולת השיפוט שלנו הופכת פחות אפקטיבית.
סטרס עושה אותנו פחות מקצועיים, חושף אותנו לטעויות ופוגע באיכות התוצרים אותם אנחנו מפיקים.
מידה בריאה של סטרס דוחפת אותנו להתעלות על עצמנו, אבל כשהסטרס הופך להיות כרוני, הוא גובה קורבנות רבים.
לצד המחירים בפן המקצועי, סטרס מלווה אותנו גם בבית.
הוא משפיע על מערכות היחסים שלנו, על איכות התקשורת שלנו, על הסבלנות שלנו לסביבה הקרובה שלנו.
לסטרס מחיר על הבריאות שלנו…
סטרס מתמשך נמצא כגורם מחליש את המערכת החיסונית.
היא חושפת אותנו למחלות לב, למחלות מערכת העיכול, ושלל סינדרומים כגון דלקות פרקים, כאבים כרוניים וכד'.
הנזקים לבריאות הם לא רק פיזיים אלא גם נפשיים, סטרס גורם לשחיקה, אותו ה meltdown שפוגע בבריאות הנפשית.
בטווח הארוך: סטרס זה לא כלכלי.
בשנים האחרונות, גופים רבים באירופה וארצות הברית מנסות למגר את תופעת ימי המחלה ההולכת וגדלה.
כאשר יותר ויותר עובדים פונים לרופא תעסוקתי בבקשה לאישור ימי מחלה, חברות ענק הגיעו להחלטה שיותר כלכלי להשקיע ברווחת העובדים.
מיינדפולנס ~ מורידים את הסטרס
בעשור האחרון יותר ויותר תעשיות פונות לכלי המיינדפולנס כדי לשפר את סביבת העבודה. חלקם אף שילבו חדרי בוננות מעוצבים כחלק מחלל העבודה.
מחקרים רבים מראים כי שילוב מיינדפולנס במקום עבודה מוביל לירידה של מספר ימי המחלה, עלייה בתחושת הרווחה וצמיחה ברמת האפקטיביות והפרודוקטיביות.
סטרס וחרדה הולכים יד ביד
אז מה לגבי חרדה?
פחד מכישלון, שיפוטיות, עלבון, ואובדן סטטוס, הפסד כלכלי, הם מבין הדאגות אליהם אנו חשופים במקום העבודה על בסיס יום יומי.
אותו פחד גורם לחרדה אשר מונעת מימוש פוטנציאל של האינדיבידואל.
לאורך זמן חרדה גורמת לשחיקת מערכת הערכים ותהליכי קבלת ההחלטות כבר אינם מבוססים קריטריונים אינטליגנטיים.
יוצאים ממעגל השחיקה…
כאשר אנו מבינים את המנגנונים המזינים את מעגל השחיקה, אנחנו מבינים שיש צורך באימון התודעה.
כשאנחנו לומדים להקשיב לאותות הגוף, אנחנו מבינים את הקשר.
כשאנחנו יודעים להפעיל את הכלים, אנחנו לומדים שכמה דקות מספיקות לשמור על הרווחה.
איך זה עובד?
דרך תרגילים קצרים של מדיטציות ריכוז אנו לומדים לתעל את הסטרס.
על ידי חזרה למושא הנשימה, אנו מפנים את התודעה להווה. הרחק ממחשבות על העבר והעתיד, אנו לומדים להוריד את מפלס הסטרס והחרדה.
לצד תרגילי מדיטציה, נחשפים לפילוסופיה מבוססת מחקר, אשר במרכזה טיפוח החמלה.
דרך תרגילי הקשבה ודיבור אמפטי לומדים להפעיל אסטרטגיות לניהול נכון של אירועים טעונים.
כלים אלה מוסיפים לטיפוח אינטליגנציה רגשית ותקשורת בין-אישית.
הטמעת הכלים והפעלתם מובילים לאורך זמן לחוויה של רווחה, של מוטיבציה עולה, של יצירתיות חדשה.
בשורה התחתונה כולם מרוויחים…
מיינדפולנס במקום העבודה מוסיף לרווחה העובדים ובשורה התחתונה זה כלכלי לארגון. לנהל נכון סטרס וחרדה זה צעד נבון.
מרכז חוכמה ומיינדפולנס מציע מערכי הדרכה אשר מיועדות לבעלי תפקידים שונים בתעשיות שונות, כי "רווחת האחד היא רווחת החברה כולה".
נטלי ביזאוי, מייסדת מרכז המדיטציה Wisdom & Mindfulness. מדריכה בכירה של מדיטציה, מיינדפולנס ופילוסופיה בודהיסטית מטעם המכללה האקדמית ווינגייט. מומחית בהוראה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
Wisdom & Mindfulness מרכז חוכמה ומדיטציה שלך בתל אביב.