Skip to content
English Read this post in
הצורך להיראות | דאגה הזקוקה לתשומת לב
"הצורך העמוק ביותר שלנו הוא להיראות". מריאן ויליאמסון
הצורך להיראות הוא אוניברסאלי, הוא מופיע בדייט, במקום העבודה שלנו, במפגש עם חברים ומשפחה.
אנו מקדישים את המיטב מזמננו במחשבה על מה שאנחנו יכולים לעשות כדי שאנשים יעריכו אותנו או פועלים לשם כך.
אז למה אכפת לנו כל כך? כי איך שאנשים מגיבים אלינו ומתנהגים סביבנו נושא משקל.
שכן הצורך שנראה הוא יותר מסתם קריאה לתשומת לב, זוהי פניה לקבלת תוקף.
אנו מסתמכים על איך שאנו נראים בעיני אחרים כדי להעריך את עצמנו, אם הם אומרים שאנו נהדרים אז אנו נהדרים.
מה שחברים ועמיתינו חושבים אומר עלינו משהו, לפחות אנחנו מאמינים שזה כך.
אנחנו לא סומכים על עצמנו להיות השופט הטוב יותר ולכן אנו הולכים על חותם אישור שיש בו ערך.
היזהר במה שאתה מייחל …
אנו מלאים ספק כשמדובר בעצמנו, מכאן הצורך ב"עזרה "חיצונית, אך אותה תלות באה עם הסכנות שלה.
אנו מלאים בציפייה אך אין זה אומר שמובטח לנו שנקבל את מה שאנו רוצים ואז מה …
הענקת כל כך הרבה כוח לשיפוטם של אחרים משאירה את הבמה פנויה לאכזבות מרות.
מה קורה כאשר אחרים לא מצליחים לספק לנו את מה שאנו כל כך כמהים לו? אנו מכים את עצמנו, אנחנו בספק.
זה עשוי להוביל אותנו לפקפק בערכנו כחבר בקבוצה ולהשאיר אותנו עם הרגשה שאנו בלתי נראים ולבד.
כמו כן, זה עשוי להניע אותנו להשתנות כדי להתאים לתבנית, להכפיל את מאמצינו להשיג 'טובות הנאה' של אחרים.
החופש והאותנטיות שלנו מונחים על כף המאזניים ולכן לפני שאנחנו יוצאים לרדוף אחר כוכבים, שקלו את זה…
הצורך להיראות ~ שני צדדים אותו המטבע
השבח והאשמה
"לא ניתן למצוא אף אחד שידע, יודע, או יידע רק ביקורת או רק שבח." גיל פרונסדל
אנו רוצים שיאהבו אותנו, המעמד החברתי שלנו חשוב לנו, אנו חושפים את הצד הטוב ביותר שלנו בתקווה לטוב.
אנו משקיעים בחברויות שלנו, חושקים בהערכה של חברינו ומצפים לקבל תגמול על היותנו אנו.
כך ניתן לומר גם מעמיתים, כשמדובר במעמד הציבורי שלנו נראה שאין לנו אף פעם מספיק.
למרבה הצער, הצורך להיראות אינו קשור רק לגודל המעגל החברתי שלנו, הוא ניזון מעצמו.
לתשוקה שלנו לאור הזרקורים יש תיאבון, עבור רובנו כמה שיותר טפיחות על השכם ככה טוב.
לרוע המזל, הרשת חברתית רק מחמירה את הצימאון שלנו לאישור ובאותה עת הופכת אותנו לפגיעים.
במהירות הבזק, העידן הדיגיטלי גרם לנו להתמכר ל'לייק' ותוך כדי הוסיף לזה רובד, מציאות מדומה.
אבל מה זה שאנחנו מוכרים …
טלפונים חכמים משמשים מראה, משופרת בפילטרים, הם הפכו לדרך נוספת להופיע.
אנו בוחנים ובוחרים את הרגעים של החיים שכדאי להבליט ומשאירים את האמיתי בחושך.
דקות השמש והחיוכים הם רק חלקים בחיינו אבל למי אכפת כל עוד זה נראה כמו גלויה.
אך אם אנו רוצים להיות כנים, השאר צריך לצאת גם כן, אחרת אנחנו רק עובדים על עצמנו.
מה הטעם לתהילה אם זו לא מבוססת על האמת, אז אנו נראים טוב על 'נייר', זה הכול.
כמה מעצמכם אתם מוכנים לשים בצד בכדי לקבל הצבעה של מישהו? ואם זה לא יבוא מה הלאה?
להיות חביב על כולם זה לא מובן מאליו, היכולת שלנו לקבל את העובדה הכרחית כאן, שמירה על נקודת המבט נכונה חובה.
תהילה ובושה
"הרצון לזכות בהערצתם של אחרים, הוא אמר, הוא העיקש מבין כל הדאגות השגרתיות." אלן וואלאס
רובנו שואפים להיראות מוצלחים, אנו חולמים להיות זה או זה, מקווים להגיע לפסגה.
החברה שלנו חוגגת הישגים וידוענות, לכן אין זה פלא שאנו רוצים שהשם שלנו ייכתב בזהב.
לעיתים רחוקות אנו עוצרים לשאול את עצמנו מדוע או האם זה נכון, אנו פשוט הולכים כעיוורים בדרך שהונחה לנו.
להיות 'מישהו' אולי רעיון מושך וזה בהחלט מה שמניע את המוטיבציה שלנו, אבל הוא בא עם תג מחיר.
מה שאנחנו עושים חשוב אבל אם נקשור את מי שאנחנו למה שאנו עושים למעשה אנו מזדהים עם התפקיד.
למרבה הצער, לעתים קרובות אנו שוכחים שלכל גאות גם שפל, כל עמדה גובה את מחירה, אין חריגים.
לכוון לתהילה בא עם חסרונות…
בזמן שאנו מייחלים למוניטין ומטפחים חזון לעתיד מלא נצנצים, אנו מבלי לשים לב מזמינים צרות.
פחדים הקשורים לכישלון אפשרי או גרוע מכך, לאובדן המעמד מגיחים לפני השטח.
מה שכן ככל שאנו מייחסים חשיבות להשגת מעמד מסוים, כך נהיה רגישים יותר לסטרס.
אנו עשויים להיות מלאי מוטיבציה ולהשקיע שעות להשגת המטרות שלנו, אך זה לא תמיד מבטיח את התוצאה.
כאשר למרות המאמצים הטובים ביותר הדברים לא הולכים לכיוון שלנו, אנו נשארים מרוקנים ומושפלים.
הצורך שלנו להתבלט ולזרוח יכול לבגוד בנו, אם מאבדים קשר עם מה שחשוב באמת …
מראה מראה שעל הקיר מי היפה בכל העיר?
הצורך להיראות וחרדה חברתית
"הרצון הנואש להיראות מביא אותנו לדאגות ובעיות רבות וכולן נוצרות על ידי עצמנו." לאמה זופה רינפוצ'ה, גורדון מקדוגל
החיפוש אחר תחושת ערך מחוץ לעצמנו הוא בסדר כל עוד אנו יודעים לא לקחת אותו אישי מדי.
באופן דומה, ראיית כל משוב כמידע מקדם צמיחה במקום גזרה יכולה להוביל אותנו להשתפר.
הבעיה היא שאנו סומכים על אלה שאנו רואים כבעלי סמכות שיספקו לנו הערכה הוגנת על עצמנו.
אנו נוטים לשכוח שמה שאנשים חושבים עלינו הוא סובייקטיבי ואף יותר מכך היא הפרשנות שלנו אליו.
דעות מייצגות רק נקודת מבט של אדם בנקודת זמן מסוימת, זה לא אומר שצריך להיצמד לזה.
למרבה הצער, כאשר המעריצים שלנו הופכים למבקרים, אנו נותרים מצולקים רגשית והאכזבות נשנות ונערמות.
כל זה מייצר מתחים, כאשר אלו מלווים בפחד מלהיות שקוף או שהתעלמו ממני, המתח יכול להפוך לחרדה.
זה נקרא פחד במה…
להיות מודע למצב הנפשי שלנו כשאנו נכנסים לחדר יכול לגלות לנו עד כמה אנו חרדים סביב אחרים.
רמזים פיזיים עוזרים מאוד לחשוף את האימה שלנו; תשומת לב עוזרת להכיר במה שעובר עלינו.
תחושות של אי נוחות ועצבנות הם סימנים לכך שגופנו מגיב למה שהתודעה שלנו תייגה כגורם למתח.
שימו לב לפטפוט הפנימי, אם תחושת הזהות שלנו מושפעת מאוד מאחרים, החששות שלנו יתורגמו לספק עצמי.
הניסיונות שלנו לכסות את הסרבול שלנו עשויים להתבטא בגרון, בלב ובנשימה שלנו.
ככל שאנו רחוקים יותר מה 'אני האותנטי', כך גדל הסיכוי שנרגיש לא בנוח בציבור.
בטווח הארוך אם אנו מרגישים רמאים, המאמצים שנשקיע בכדי לחפות על הפגיעות שלנו מתישים.
מי שאתה הוא יותר ממה שאחרים רואים בך
"המורשת, הירושה, של להיות אנושיים היא לבטא חוכמה, חמלה ונתינה אוהבת, להיות ראויים לחלוטין לחיינו, ראויים להתפעלות ולחגיגה." נורמן פישר
יתכן והצורך בלהיראות עדיין נראה תמים בעיניכם, אבל אם זה כל מה שקובע זה הופך לבעייתי.
זהותנו אינה יכולה להתבסס אך ורק על השקפותיהם האישיות של קומץ אנשים, לא משנה כמה הם קרובים.
הצורך בעדים שיאשרו את הישגינו יכול להתברר כפרי תודעה במצב של חוסר.
זה מסתיר קריאה לאהבה, כזו שמבקשת את האישור שאנחנו בסדר והחיים שלנו חשובים.
אך רוב הסיכויים שחלק לא יסכימו עם אורח החיים או הבחירות שלנו, ואחרים עשויים למצוא אותנו לא מעניינים.
זה לא אומר שאנחנו חייבים להסכים, זכרו כל עוד אנחנו בסדר אז אנחנו בסדר, אבל במקרה ולא….
לדעת מי אתה מרמז על התבוננות פנימית, ולכן כדאי שנתחיל ללמוד את אומנות ההתבוננות.
תרגל מדיטציה ~ אהיה הבעלים על מי שאתה
אימון התודעה במסורת הבודהיסטית מציע טכניקות מדיטציה אשר פותחות חלון, דרכו אנו יכולים לגלות את עצמנו.
מיינדפולנס מאפשר לנו להתחבר ולחקור את פינות ההוויה שלנו, להכיר את מה שגורם לי להיות 'אני'.
ככל שאנו מוכנים להמשיך, כך ההבנה שלנו עמוקה יותר ואנו מעריכים את החלקים הזקוקים לעבודה.
חוץ מזה, התרגול מזמין אותנו לחשוף את אותם חלקים ששכחנו מהם ולזכור את אלה שאנו לוקחים כמובן מאליו.
מעל לכל, הוא עוזר לשפוך אור על העושר שמגיע רק מיהותנו ערים לזה שאנו חיים בעולם, זה גדול!
לבסוף, זה שאנו מגיעים לשלום עם עצמנו מכין אותנו להתמודד עם רגעים עתידיים של זרקורים וקדרות עם הלך רוח בריא.
עדיף לומר 'אני מחבב אותי' ממקום של ביטחון, להשתמש באווטאר שלך בכדי להשמיע את התשוקה שלך, לשתף את אור שלך.?
נטלי ביזאוי, מייסדת מרכז המדיטציה Wisdom & Mindfulness. מדריכה בכירה של מדיטציה, מיינדפולנס ופילוסופיה בודהיסטית מטעם המכללה האקדמית ווינגייט. מומחית בהוראה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
Wisdom & Mindfulness מרכז חוכמה ומדיטציה שלך בתל אביב.