Skip to content
English Read this post in
השתוקקות בטבע התודעה
"השתוקקות היא הכמיהה למשהו." גיא ארמסטרונג, ג'וזף גולדשטיין
השתוקקות מוגדרת כמנגנון של התודעה, זה מופעל כאשר זו באה במפגש עם אובייקטים, וכך בא לוודא כי נקבל את הרצוי.
הדחף העולה אינו בשליטה, זהו מכניזם מורכב ועתיק יומין אשר נועד להבטיח את ההישרדות שלנו, זה פועל להניע תגובה.
אנו חפצים בדברים, והרצון להשיגם מוצא את מקורו בהחלטה כי אלו יובילו אותנו לאושר וסיפוק מתמשך, לא אחת בטעות.
יש מי שיטען כי אין ב "לרצות" כל דבר רע, אך אם נסכים לרגע להעמיד את רשימת החלומות במבחן, נגלה כי אנו מכורים.
זו אינה נגמרת, בכל תחום בחיים אנו מונעים על ידי אותו רצון להשיג, וזאת כי אנו רואים באותם אובייקטים פרטים מזהים.
אנו מגדירים את עצמנו על פי אותה רשימת קניות, אם אין בידינו להשיגם אנו חווים במצוקה, ורגשות שליליים לא מאחרים לבוא.
ככל שאנו קשורים למחשבה כי "הדבר חובה", כך זה תפוס מקום בתודעה והרעש העולה ממחשבות טורדניות גורם לסבל.
אמנם אין לנו שליטה על המנגנון המובנה, כמו אין אנו שולטים על רוב מנגנוני התודעה, אך בידינו ללמד אותה חלופות.
הסבל של ההשתוקקות
"ברגע שההשתוקקות מופעלת, אנחנו בדרך לסבל." גיא ארמסטרונג, ג'וזף גולדשטיין
להשתוקקות מספר תפקידים, זו פועלת להשיג את הנחשק, להרחיק את השנוא עלינו, ולשנות את המצב הקיים לאידיאלי.
לאורך היום התודעה מתנדנדת בין מסרים של "אין לי ויש לי", זו מזכירה לנו כי טרם הגענו לנחלה, והטיעונים רק מתרבים.
אנו הולכים משוכנעים כי כל עוד הדברים לא עונים על הציפיות נמנע מאיתנו האושר האמיתי, הקיים אף פעם לא מספיק.
בין אם מדובר באובייקט טריוויאלי או במטרה חשובה, ככל שאנו חפצים לדבר וזה מאחר לבוא או נמנע מאיתנו, כך נסבול.
עד שהרצוי לא בחזקנו, נחווה בתחושת חוסר, נעסוק ונחשוב על דרכים להגיע ליעד, נפעל מנטלית ופיזית תחת לחץ גובר.
הדבר נכון גם לגבי אובייקטים ומצבים שאינם לרוחנו, הדחף לשנות אותם או להיפטר מהם לוכד אותנו במאבק שלא נגמר.
מכיוון שאנו לעיתים מוצאים עצמנו בעל כוחנו במצבים לא רצויים והחיים אינם תמיד מספקים, מה עושים? יוצאים לחפש.
החיפוש אחר פתרון שיביא קץ לחוסר שביעות הרצון, שואב מאתנו אנרגיה אך לא רק, זה גם מונע מאיתנו להנות מהקיים.
השתוקקות והיצמדות
"עם ההתעוררות של ההשתוקקות יש את ההתעוררות של ההיצמדות." הדלאי לאמה, בהקהו בודהי
הסבל של ההשתוקקות אינו נובע רק מהצורך להשיג יותר, אלא גם מהסבל שעולה כתוצאה מתגובת שרשרת שזו מפעילה.
השתוקקות איננה פועלת לבדה – בארסנל שלה מצבי תודעה נלווים אשר רק מחמירים את המצב, ומחריפים את התגובות.
בצמוד להשתוקקות, בו התודעה קבעה את האובייקט הנחשק, זו תיצמד עד להשגתו ומכאן יקום הצורך לשמור ולהיאחז בכוח.
ככל שאנו משוכנעים כי אי אפשר לחיות בלי, כך עולה תחושת נזקקות ובמקרים חריפים אף חמדנות, המוליכות להיקשרות.
המרחק מהמצב הנחשק הופך למקור הרעש בתודעה, נדמה כי תחושת חוסר שביעות רצון מלווה את כלל החוויות, זה סבל.
כך השתוקקות והשותפה שלה היצמדות אחריות על מצעד רגשות עכורים נלווים, לרכבת ההרים השפעה גם על הסביבה.
אנו נוהגים לפעול על פי הרגשות שאנו חווים מתוך ניסיון לשים סוף לסבל, והעיסוק ב "איך להשיג ואיך לשמר" רק פוגע בנו.
בהתחשב שכל זה תוצר לוואי של ההשתוקקות, הנכון לעצור לחקור מאין ההחלטה לראות בדבר נעים או לא נעים, כדי שנבין.
השתוקקות מפלה
"כיצורים חיים, יש לנו את הצרכים, הרצונות וההשתוקקות שלנו, ויש לנו את האפליה שלנו." טיך נהאת האן
אנו מאמינים כי אנו אובייקטיבים באשר לרצונות שלנו, אנו בטוחים מה נכון, אך אם נבחן מקרוב איך נקבעו הדברים נופתע.
נדמה כי אנו שופטים באופן מודע מה טוב ולא טוב, אך מה שאנו לא יודעים, זה שמאחורי הקלעים התודעה מקצרת הליכים.
זו אינה מבססת החלטה על מחשבה עמוקה, אלא על השוואה מהירה של קריטריונים, וזו תלויה בעיני המתבונן באותו רגע.
הלא מודע מוביל אותנו שולל, אנו משוכנעים כי האמת מאחורי התחושה שעלתה, בפועל התיוג מתורגם להתרגשות או דחייה.
מכאן נפעל להשיג או להרחיק, ללא בירור חוזר נפלה לטובת אובייקט כזה או אחר, במבט לאחור נגלה כי המאמץ היה לשב.
הסבל הכרוך סביב צווארה של ההשתוקקות נגרם בשל הנטייה של התודעה לקטלג מה נעים ולא נעים, באופן מעט שרירותי.
מנקודת מבט אחרת, בתנאים ובנסיבות דומים "הנעים ולא נעים" משתנים, ובתנאים ובנסיבות אחרות סביר כי שוב השתנו.
מבולבלים¿ המציאות פוגשת אותנו במצבים שונים, פחות או יותר מאושרים, פחות או יותר בטוחים בעצמנו, וכל זה משפיע.
מה גורם לנו לוותר על ההשתוקקות?
תתבונן מקרוב על הרצונות שלך
"לחפש הגשמה של כל רצון, לא משנה מה זה, תמיד מביא צער." ג'ידדו קרישנמורטי
כשמדובר ברצונות אנחנו עדיין ילדים בפנים, אין תחתית לבאר המשאלות, רצון רודף רצון ואנו אף פעם לא באמת מסופקים.
תרבות צריכה, חינוך וטכנולוגיה מחזקים את הנטייה הטבעית של התודעה להשתוקקות, מקדשים הישג במסווה של אושר.
אנו כמהים לחיי נוחות, רוצים בעוד ועוד, חולמים לגדול ועובדים לזכות, אך בלי שנשים לזה לב נשאבנו לעולם מלא בגירויים.
אם זה לא מספיק, הנחילו בנו כי "אם אין לנו" יש מקום להרגיש באשמה ובבושה, אין פלא שאנו לא יודעים לדחות סיפוקים.
אנחנו מתקשים לקבל "לא", בדיוק כמו שאנו מתקשים לקבל "לא עכשיו", והמרחק בין הרצוי למצוי רק מוסיף על המצוקה.
הרעש שזו מייצרת בתודעה דוחפת אותנו לפעולה, אנו ממהרים להביא לסיפוק את הצורך, גם אם אין בדבר באמת כל צורך.
אנו מעורפלים מהקסם שבאובייקט, אנו מאמינים שזה יוביל לאושר האולטימטיבי, שוכחים כי מחר יש מצב שנשנה את דעתנו.
הגרוע מכך הוא שהעיסוק בהישג העתידי, מונע מאתנו לצייר מציאות בו האושר זמין, בינתיים אנו נעים את החיים וסובלים.
לצאת לחופשי דרך אימון התודעה
"בהיעדר שאיפה, יש שלווה; בהיעדר השתוקקות, יש סיפוק". לאו צ'ה
באימון התודעה הבודהיסטי, רואים בהשתוקקות בסיס לסבל האנושי, הרגל מנטלי ממנו עלינו להשתחרר אם נרצה באושר.
זה מזמין אותנו לחקור את מקור ההשתוקקות, להתבונן במחשבות, בתחושות וברגשות, כך לומדים לשהות במרחב ה"אין".
למה זה חשוב? כי אין זה ריאלי לצפות להיות תמיד במקום נוח ונעים, החיים מלאים בעליות בהם נוח ובירידות בהם לא נוח.
מצד שני אנו מבקשים לחשוף את צורך שמסתתר מאחורי החשק, אם זה מייצג צורך עמוק יותר של ביטחון, שייכות, אהבה.
אנו מאמנים את עצמנו לזהות את סימני ההשתוקקות, לעצור את תודעת החוסר כשזו מופעלת, מזכירים לעצמנו כי אין כל חוסר.
התרגול מוביל אותנו להפנמה כי אובייקטים חיצוניים הם פלסטר זמני לצרכים פנימיים, נפרדים מהרעיון כי בהם התשובות.
במקום, לומדים להישען על הקיים, מפתחים עמידות רגשית, מטפחים אהבה והערכה לעצמנו, פונים לעזרתה של החמלה.
אנו עושים מאמץ לא ליפול למלכוד ההשתוקקות, מתוך אמונה כי אין בדבר גשמי ערך ממשי, וכל מה שבנו מספיק בהחלטॐ
נטלי ביזאוי, מייסדת מרכז המדיטציה Wisdom & Mindfulness. מדריכה בכירה של מדיטציה, מיינדפולנס ופילוסופיה בודהיסטית מטעם המכללה האקדמית ווינגייט. מומחית בהוראה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
Wisdom & Mindfulness מרכז חוכמה ומדיטציה שלך בתל אביב.