Skip to content
English Read this post in
מה עושים כאשר חרדה עולה?
"חרדה היא המחלה של העידן שלנו." ת'ך נאת האן
חרדה זו תופעה שכיחה, כולנו יודעים דאגה בזמן כזה או אחר, אם בגלל העבודה, מערכות היחסים או הרווחה שלנו.
למעשה, אנו מוצאים בקלות סיבות לכך, רק שכאשר מצבים קשים תופסים אותנו לא מוכנים, אנו מוצפים לעתים קרובות מפרצי שליליות.
כך, זמנים חתומים בחוסר וודאות גורמים לנו לעתים קרובות להגיב במחשבות חרדתיות ובדאגה, אלו מפעילות סימני לחץ גופניים שונים.
ככל שאנו עומדים מול "בעיה "סבוכה יותר, אנו חשופים יותר למחשבות, תחושות ורגשות שליליים, והם אינם מתקבלים בברכה.
מכיוון שאנו נוטים לאבד את האובייקטיביות במהלך פרקים אלה, הן הפעולות שלנו והן התגובות שלנו לרוב מתבררות כלא מידתיות.
גישת אימון התודעה הבודהיסטי לחרדה היא משולשת, ראשית היא מזמינה אותנו לרשום מלאי קבוע של מצב התודעה.
כאן נכנס תרגול המיינדפולנס, מודעות ערה מאפשרת לנו להיות מספיק קשובים כדי לשים לב איך אנו מרגישים בכל רגע.
שנית, אנו מאמנים את עצמנו ליישם באופן שיטתי אלטרנטיבות טובות יותר כדי למנוע מהתודעה להשטלת על האינטלקט.
לבסוף, אנו עובדים להתעלות על הרגלי התודעה אשר מונעים מאתנו חופש, מטרתנו היא לשמור על שיווי המשקל בכל עת.
חרדה ומיינדפולנסॐ
"התעלות על הפחד מתחילה כאשר אנו בוחנים את הפחד שלנו: החרדה, העצבנות, הדאגה וחוסר שקט." צ'וגיאם טרנגפה, קרולין ר. ג'ימיאן
התערבות מוקדמת היא המפתח להתמודדות עם מצבי תודעה חרדתיים, לשם כך אנו משקים את תשומת הלב מדי יום באמצעות תרגול מיינדפולנס.
אנו לומדים ליישם את כלי המיינדפולנס הן בישיבת במדיטציה והן מחוצה לה, כך שהחיים עצמם הופכים לבמת התרגול.
ככל שאנו קשובים יותר, כך נזהה מהר יותר את המתח ואת נוכחותן של מחשבות חרדתיות – זה עושה את כל ההבדל.
כתוצאה מתשומת לב הולכת וגוברת של סימנים חיצוניים ופנימיים כאחד, אנו תופסים את החרדה ומטפלים בה לפני שזו מכה שורש.
מה שאתה מתנגד לו מתעקש לו
"[…] איננו יכולים למנוע ממפלצות לקום או להכריח אותן לעזוב, אך יש לנו את הכוח להפסיק להאכיל אותן." צ'אד-מנג טאן, דניאל גולמן, ג'ון קבאט-זין
חרדה כמו כל מצבי התודעה זמנית, אנו עשויים להאמין ולהרגיש שהיא תמיד נוכחת, אך זו מופיעה ומתפוגגת לפרקים.
בין אם אנו במצוקה ללא סיבה נראית לעין, או אם אנו מתמודדים עם בעיה אמיתית, הדרך להיחלץ היא להפסיק ולחדול מלהתנגד.
זכרו כי חרדה היא מלכודת, הניסיון להיאבק נגדה או להדחיק את המחשבות הטורדניות שמתעוררות רק מוסיפים לה דלק.
לכן, במקום להתנגד באופן פעיל ובאופן פאסיבי להתפרצות, אנו לומדים להכיר בכל מה שעולה בנו, ולהצביע על הרגש.
אנו מצביעים על הרגש וכך מאפשרים לעצמנו מספיק מרחב ומרחק רגשי, מפנים מקום להתייחסות לכל מה שעובר דרכנו – זה עוזר להרפות.
אנו מתרגלים סבלנות בהבנה שרגשות הם זמניים באופיים, במקום להילחם בהם אנו מאפשרים להם להיעלם מעצמם.
להתמודד עם החרדה
שמורים על הלך הרוח
"חרדה היא המשמידה המתוחכמת והמתפשטת של האושר שלנו." ג'אן צ'וזן בייס
כשמדברים על חרדה, אנו יכולים לשחרר את השיפוטיות והביקורת העצמית, בהתחשב שאיננו שולטים בתודעה שלנו.
אנו לא בעמדת הפיקוד בכל הקשור לתחושות ולרגשות שלנו, כך שאין טעם להאשים את עצמנו.
עד שנאמן את התודעה, חדשות שליליות ושינויים בלתי צפויים ימשיכו להפתיע אותנו וכך יפעילו את מערכת העצבים שלנו.
מה שנוטר לעשות זה לשלוט בדרך בה מגיבים להופעתה, ולאמן את עצמנו שוב ושוב להביא את תשומת ליבנו למקום אחר.
מכאן חשיבות המיינדפולנס, זו מאפשרת לנו לבדוק מעת לעת האם חרדה נוכחת, לזהות את הסימנים הזעירים ביותר שלה.
ברגע ששמנו לב, נפעיל 'תרופת נגד' כדי להוציא עצמנו במהירות מהמצב החרד, בדרך זו נשנה את הפוקוס של התודעה.
המטרה היא להביא את מערכת העצבים להירגע, לכן עובדים לשנות את מיקוד המחשבה לעבר דברים משמעותיים.
כך התרגול עוזר להוליד הן תחושה של מטרה פנימית והן שמחה, יחד הן תומכות להרגעת התודעה.
להשתחרר מהחרדה
סמוך על החמלה
"[…] הצעד הראשון להתגבר חרדה הוא לפתח פרספקטיבה נכונה של המצב שלנו." דלאי לאמה
אימון התודעה במסורת הבודהיסטית מתייחס לאדם כמכלול, ולכן זה עוסק בבריאות התודעה והגוף כאחד.
אנו אחראים לדאוג לעצמנו, בין אם להזין את הגוף או את התודעה, אנו אחראים על הבחירות שלנו.
מדיטציה היא חלק משמירה על שגרת חיים בריאה זו מאוד חשובה לרווחתנו, היא מסייעת לשמור על גוף ונפש חזקים.
כשאנו חרדים העצבנות שלנו יכולה להתעצם, עלינו להביא את הנפש והגוף שלנו למנוחה, להאט ולנשום.
חוזרים ליסודות התרגול, משנים תקליט בכוונה, על ידי התמקדות בדברים שבאמת מרגישים טוב.
מכיוון שחרדה נובעת מתחושת חוסר ביטחון, בוחרים להפנות את המחשבה לאחרים, לוקחים מרחק מהדאגה על ידי הרחבת החשיבה.
אנו מאמנים את עצמנו להיפתח, לטפח את הקשר שלנו לעולם, עובדים לחזק את תחושת השייכות שלנו.
ניהול לחץ ~ קחו פסק זמן
"גם כעס וגם חרדה, כשהם כרוניים, יכולים לגרום לאנשים להיות רגישים יותר למגוון מחלות." דניאל גולמן
חלק מאיתנו נוטים יותר לחרדה מאחרים, בין אם קיבלו אותה בירושה ובין אם זו תוצר של התניה, היא זקוקה לתשומת לב.
לפני הכל, אנו מתעדפים את רווחתנו, אנו עושים כמיטב יכולתנו לשמור על הסביבה שלנו, שזו לא תהפוך מקור לחרדה מיותרת.
יש לנו שליטה על ההתנהגות שלנו, המפתח כאן הוא לבחור בחוכמה באיזה תוכן אנו מאכילים את עצמנו.
בין אם מדובר באנשים, בתקשורת או ברשתות החברתיות, אנו נזהרים למה אנו חושפים את התודעה.
מכיוון שהמחשבות שלנו נובעות ישירות ממה שמקיף אותנו, אנו מתרחקים ממהמורות פוטנציאליות – ככה שומרים על השקט נפשי.
יש לזכור כי חרדה לא מטופלת יכולה להפוך לדיכאון, לכן עלינו להיות מודעים לסימנים שלה, לדאוג לבריאותנו הרגשית.
אם תרגול מדיטציה לא עוזר למרות המאמצים, אם אתה לא יכול לאכול, לישון או להתנער מהשליליות, פנה לעזרה מקצועית, אל תחכה.
חרדה מגבילה את האינטליגנציה, אנו קופצים למסקנות מכיוון שאיננו חושבים בצורה רציונלית, אנו קונים כל מה שעולה ומאמינים במסרים.
מרגישים במצוקה? האטו רגע וקחו צעד אחורה, הרשו לעצמכם רגע לאסוף את עצמכם, התייחסו לעצמכם בעדינות ושבו במדיטציה.
עצרו ודאגו להתנתק מהתודעה בחרדה, התבוננו שוב בדברים כשאתם רגועים יותר, זכרו כי חרדה אינה משרתת את האושר 🙂
נטלי ביזאוי, מייסדת מרכז המדיטציה Wisdom & Mindfulness. מדריכה בכירה של מדיטציה, מיינדפולנס ופילוסופיה בודהיסטית מטעם המכללה האקדמית ווינגייט. מומחית בהוראה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
Wisdom & Mindfulness מרכז חוכמה ומדיטציה שלך בתל אביב.